| |
אליהוא בן און: 104 צעירי וצעירות מארצות הברית ומקנדה יעלו לארץ באותה טיסה כדי להתגייס לצה"ל. בשעה הקודמת דיברנו עם גל אלדור בחור שרוצה ללכת לקורס חובלים.
ועכשיו אנחנו רוצים לדבר עם מיכל ברמן, שלום לך מיכל.
מיכל ברמן: שלום.
אליהוא בן און: איפה את נמצאת ספרי לנו.
מיכל ברמן: עכשיו אני בניו יורק אבל, מחר הטיסה שלי.
אליהוא בן און: ומתי את נוחתת בישראל?
מיכל ברמן: בסביבות שבע בבוקר.
אליהוא בן און: יום שלישי בבוקר.
מיכל ברמן: ואני נורא מתרגשת.
אליהוא בן און: כן. ספרי לנו עד כמה את מתרגשת?
מיכל ברמן: זה שלב גדול בחיים שלי ואני ממש ממש נורא שמחה לעשות את זה וזה נראה לי אדיר.
אליהוא בן און: בת כמה את מיכל.
מיכל ברמן: אני בת 22.
אליהוא בן און: כלומר, הספקת גם לסיים אוניברסיטה
מיכל ברמן: עשיתי תואר ראשון בניו יורק.
אליהוא בן און: וכמה שנים את גרה באמריקה?
מיכל ברמן: איזה 12.
אליהוא בן און: שתים עשרה שנים.
מיכל ברמן: נולדתי וגרתי בחיפה אז הייתי בת 9 משהו כזה .
אליהוא בן און: את יודעת לאן את רוצה ללכת בצבא?
מיכל ברמן: אני לא כל כך בטוחה אני חשבתי שאני רוצה אולי להיות מדריכת ירי איפה שהוא. ופשוט אני מרגישה שאני רוצה לתרום ומה שאני יכולה לנסות לעזור אני אעשה.
אליהוא בן און: יפה כל הכבוד.
מיכל ברמן: תודה.
אליהוא בן און: סוזן ברמן האמא שלך גם איתנו בקו השידור שלום סוזן.
סוזן ברמן: שלום.
אליהוא בן און: נו איך את מרגישה לפני שהתנוק או הצפור עוזב את הקן?
סוזן ברמן: מצד אחד אני מאוד עצובה שהיא עוזבת, מצד שני מאז שבאנו לאמריקה תמיד היא אמרה שהיא רוצה לחזור הביתה, והיא תמיד אמרה שהיא רוצה להתגייס לצה"ל אז אני מצד אחד מאוד עצובה מצד שני מאוד גאה בה. שהיא מצליחה להגשים את החלומות שלה.
אליהוא בן און: את עצמך סוזן היית חיילת?
סוזן ברמן: אני לא הייתי חיילת עליתי ארצה וגמרתי תואר ראשון ואז הייתי בת 22. והם לא רצו אותי אפילו שרציתי להתגייס.
אליהוא בן און: אז עכשיו רוצים את הבת שלך שתהייה חיילת בצה"ל ועוד אולי לוחמת, ואולי מדריכה כל הכבוד.
סוזן ברמן: היא בת יחידה אז היא לא תהייה לוחמת זה אני בטוחה.
אליהוא בן און: בת יחידה ובכל זאת מיכל את נחושה להתנדב ולהתגייס לצבא, נכון זאת התנדבות בעצם.
מיכל ברמן: כן בעצם כן.
אליהוא בן און: כי את לא חייבת.
מיכל ברמן: כן אני לא חייבת, ואני מרגישה שאני חייבת כאילו לתרום כי זה לא סתם מדינה זה מדינה שאני מאוד אוהבת אותה, וזה בסוף היום זה הבית שלי אני מרגישה.
אליהוא בן און: גם אבא משה איתנו בקו השידור.
סוזן ברמן: לא.
אליהוא בן און: מיכל, אז תיכף נחזור לסוזן. מיכל תגידי לי מה מצב החברים שלך ששמעו שאת נוסעת לארץ, אחרי אוניברסיטה מה הם אמרו לך?
מיכל ברמן: חלק חשבו שאני לגמרי משוגעת, וחלק .. זה מוזר להם קצת כי אין לי הרבה חברים ישראלים ואני עכשיו הולכת עם גרעין צבר אז זה מאוד נחמד כי יש כל כך הרבה ישראלים שם והרבה אנשים שמאזינים מהמצב שלי ורואים כאילו את העולם כמוני.
אליהוא בן און: כבר נפגשתם באמריקה לקראת ההגעה לארץ כל החברים מצבר?
מיכל ברמן: כן, היה לנו כמה פגישות זה היה מאוד נחמד להכיר את כולם ועכשיו אני מרגישה כי יש לי משפחה עכשיו שאני הולכת איתם למושב יחד,
אליהוא בן און: איפה באיזה מושב תהיו?
מיכל ברמן: במושג רגבה.
אליהוא בן און: אהה כלומר, זה יהיה הבית שלך בזמן שאת יוצאת מהצבא.
מיכל ברמן: כן.
אליהוא בן און: כן. טוב תראי, אני רואה פה שהבנים כל אחד מהם רוצה להתנדב קודם שמענו על חיל הים וסיירות וכו'', ויחידות קרביות . הבנות כתוב לי פה מעדיפות יחידות כמו עוקץ, קורס חובשות, משק"ית נפגעים משק"ית חינוך ומדריכת קליעה זה מה שאמרת בתחילת הדברים .
מיכל ברמן: כן.
אליהוא בן און: אז בעצם מה שתקבלי יהיה טוב בסוף?
מיכל ברמן: כן, בסופו של דבר אני באה לעזור אז אני מבינה שזה כאילו יש הרבה חיילים שרוצים כאילו איזה ג''וב, אז אני לא יודעת בעצם יש הרבה אופציות ואני מוכנה לעשות מה שאני יכולה לעשות ולתרום מאה אחוז ממני.
אליהוא בן און: היו רגעים שהחלטת שאולי את דוחה את זה בעוד שנה אולי את מוותרת, או שהיה ברור לך שזאת ההחלטה וזאת הדרך?
מיכל ברמן: כן זה תמיד היה לי ברור שאני אחזור ואני עושה עליה,
סוזן ברמן: זה ברור לה מגיל 9.
מיכל ברמן: כן. אז רציתי לעשות תואר ראשון קודם ואני מאוד שמחה שעשיתי את זה ועכשיו הזמן בשבילי להתגייס.
אליהוא בן און: איפה סוזן מיכל נולדה וגדלה, ספרי לנו.
סוזן ברמן: בחיפה היא נולדה בבית חולים רוטשילד וגרנו בחיפה הרבה שנים.
אליהוא בן און: וחיפה עדיין העיר האהובה עליכם בישראל סוזן?
מיכל ברמן: כן.
אליהוא בן און: גם מיכל?
סוזן ברמן: סבתא של מיכל גרה בחיפה ויש לה המון המון חברים שגרים בחיפה.
יפה מאוד.
סוזן ברמן: ואני מאוד שמחה שרגבה זה די קרוב לחיפה מפני שהיא מכירה יהיה לה מערכת תמיכה טובה שם.
אליהוא בן און: טוב, את יודעת שלהיות אמא של חייל או חיילת זה פול טיים ג''וב.
מיכל ברמן: אל תזכיר לה.
אליהוא בן און: לא, אני מזכיר לה שאולי את יודעת היא תצטרך לבוא יותר, לשלוח יותר חבילות זה לא מספיק להיות בסקייפ.
מיכל ברמן: או כן סבבא.
סוזן ברמן: זה בסדר, אבל מהבחינה הזאת אני די מוערכת לדברים האלה.
אליהוא בן און: כן, מוכנה להתחיל. טוב, מיכל ספרי לנו מה למדת באוניברסיטה?
מיכל ברמן: אומנות. זה לא משהו שממש יכול להשפיע על הצבא נראה לי, אבל זה משהו שמאוד עזר לי.
אליהוא בן און: למה, אומנות בטח שיכול להשפיע. את מדברת על אומנות במובן של ציור, פיסול, או אומנות של משחק?
מיכל ברמן: לא, ציור.
אליהוא בן און: אהה, תראי בצבא מה שטוב זה שלכל אחד יש תפקיד וכל תפקיד הוא חשוב.
מיכל ברמן: כן ברור.
אליהוא בן און: יפה, ואנחנו ביום שלישי בבוקר יחכו לכם הרבה אנשים אני קורא פה, בשדה התעופה בן גוריון יהיה טכס גדול וכל מיני אנשים יקבלו את פניכם עם פרחים יהיה שמח בשדה התעופה.
מיכל ברמן: אני ממש מתרגשת.
אליהוא בן און: סך הכל כאמור מגיעים 104 צעירים, 61 בנים ו- 43 בנות. ובסך הכל יגיעו הקיץ 360 עולים חדשים מצפון אמריקה מתוכם כאמור 104 צעירים שמתגייסים לצה"ל, ואת מיכל ברמן אחת מהמאושרות האלה. אפשר להגיד ככה?
מיכל ברמן: אפשר. בוודאי.
אליהוא בן און: טוב, סוזן ספרי קצת על המשפחה מה אתם עושים באמריקה בעבודה?
סוזן ברמן: אני מרפאה בעיסוק ובעלי מורה לעברית.
אליהוא בן און: מורה לעברית, הו זה תפקיד שלעולם לא ייגמר. האמריקנים לא יודעים עברית טוב.
סוזן ברמן: זה נכון.
אליהוא בן און: זה נכון, לא כולם מדברים עברית טוב לצערנו ודווקא בגלויות אחרות מדברים יותר מהר עברית מאשר האמריקנים, ככה מפונקים קצת אולי האמריקנים, סוזן מה את אומרת?
סוזן ברמן: הם מדברים אנגלית זה כל מה שהם מדברים.
אליהוא בן און: אבל הנה את למדת עברית סוזן.
סוזן ברמן: אני הייתי בארץ 29 שנה.
אליהוא בן און: לא, כשהגעת כבר ידעת.
סוזן ברמן: כשהגעתי אני ידעתי לשאול איפה השירותים ידעתי לשאול.
אליהוא בן און: טוב, אז הנה המעגל נסגר עכשיו הבת שלך מיכל תהייה חיילת אולי קצינה בצה"ל, וכל החיים שלה מקבלים עכשיו משמעות חדשה לטעמי משמעות נהדרת. מסכימה מיכל.
מיכל ברמן: כן. תודה רבה, אני מקווה שזה כן.
אליהוא בן און: יפה, אז אנחנו רוצים לנגן לך שיר עכשיו אריק איינשטיין הוא הזמר שלנו, והשיר זה בגללך והשיר הזה הוא לכבודך מיכל ברמן כל טוב ובהצלחה בטיסה ובשירות הצבאי.
מיכל ברמן: תודה רבה.
אליהוא בן און: גם בעלייה. ותודה רבה לך אמא סוזן.
סוזן ברמן: תודה רבה לך.
אליהוא בן און: להתראות.
מיכל ברמן: תודה.
|
