סיון כהן : נעבור לדברים קצת יותר אופטימים.
גדעון רייכר : ללא ספק.
סיון כהן : להתחדשות , להתחלות חדשות, שנה חדשה, בכל זאת, אנחנו מיד נערוך לכם היכרות.
אביב פרנקל : כן. עם מי?
סיון כהן : עם העולות הראשונות לשנה החדשה. אתה יודע, יש אנשים שעדיין עושים עלייה לישראל לצד היורדים, קשה להאמין, כן, אבל הנה ליה וצ''לסי הן בנות עשרים ואחד מפלורידה שבארצות הברית, הן החליטו לעזוב חיים מאד מאד נוחים ולעלות השבוע לארץ ישראל באמצעות ארגון נפש בנפש.
גדעון רייכר (תרגום) : ברוכות ברוכות, ברוכות הבאות לישראל.
סיון כהן : עברית או אנגלית?
אביב פרנקל : - אנגלית -
ליה : כן, מילים, שלום, מה נשמע, השם שלי ליה, אני לא מדברת עברית.
גדעון רייכר : איפה למדת עברית?
ליה : לא, לא, לא למדתי.
סיון כהן : עכשיו.
ליה : כן עכשיו בישראל.
סיון כהן : עכשיו הן ילמדו.
גדעון רייכר : יפה.
אביב פרנקל : ואת.
צ''לסי : מי יודע איפה הרחוב סוקולוב?
אביב פרנקל : אה, יפה. למה סוקולוב? למה דווקא סוקולוב?
צ''לסי (תרגום) : אני אוהבת הרצליה.
סיון כהן : אז בואו רק נתרגם לצופינו, כן, הבנות כאן מספרות שהן היו בישראל בעבר, הן התאהבו במדינה, ולמרות שחלק גדול מהמשפחה עדיין בארצות הברית הן החליטו לחזור למדינה שהתאהבו בה, ישראל.
אביב מתעניין במצבם של הבחורים הישראלים, על מה חושבות עליהן הבנות.
אביב פרנקל : כן. והן מאד אוהבות את הבחורים הישראלים, אולי קצת יותר מדי נחמדים, מנומסים מדי פעם ויש לה חבר.
סיון כהן : יש חבר, היא הכירה אותו שנה שעברה והוא נהדר.
אביב פרנקל : יפה. ליה וצ''לסי, תודה רבה, שנה טובה.