| |
ציפי גון גרוס : בפינה הפותחת של ספרים רבותי ספרים, הפינה שמחברת בין אקטואליה לבין הספרות, עולה חדש חדש, כל כך חדש שעדיין לא התגבר על הג''ט לג שלו, בן בוקסר שעלה ביום שלישי מארה"ב במסגרת אירגון נפש בנפש ומתכוון להתגייס לצה"ל. שלום בן.
בן בוקסר : שלום ציפי.
ציפי גון גרוס : יש לך תואר ראשון מאוניברסיטת ייל באתיקה, פוליטיקה וכלכלה. אני אשאל שאלה שודאי כולם שואלים אותך ברחוב, תגיד, אין לך משהו יותר טוב לעשות מלעלות לישראל?
בן בוקסר : לא. אני גם לפני שהתחלתי את הלימודים אני התכוונתי שאני אגור בארץ. פה אני מרגיש הבית שלי ולא משנה מה הייתי לומד באוניברסיטה, אני מרגיש שאני רוצה לגור פה.
ציפי גון גרוס : היית כבר בישראל תקופה ממושכת.
בן בוקסר : כן. התקופה הכי ארוכה שהייתי פה קודם היתה שנה, אחרי תיכון, לפני שהתחלתי בייל שלמדתי בישיבת מעלה גלבוע, שם גם למדתי הרבה דברים די מעניינים וגם ממש התחברתי לישראל ולחברה הישראלית.
ציפי גון גרוס : מה אמא שלך אמרה על העלייה לארץ?
בן בוקסר : אחד הדברים שהיא אמרה היתה אולי לא נכון שהייתי מלמדת אותך כל הציונות הזאת, לא רציתי שתיקח את זה כל כך רחוק. היא מבינה אותי והיא גם מאוד גאה בשבילי. היא ועוד הרבה חברים ואנשים הקרובים מהמשפחה נשארו ערים עד מאוחר להסתכל בשידור חי של הטקס קבלת פנים שהיה באינטרנט כשהגענו.
ציפי גון גרוס : מה אתה הולך לעשות בצבא?
בן בוקסר : עוד לא הוחלט, גם מצידי וגם מצד הצבא. ואני מתכוון לשרת ביחידת חי"ר.
ציפי גון גרוס : אבא שלך, פרופ'' ברוך בוקסר ז"ל, היה רב, היה פרופסור לתלמוד. במהלך השנים שלך בארץ, במהלך ההחלטה שלך לעלות לארץ, היה לך דיבור איתו בלב?
בן בוקסר : אפשר להגיד שכל החיים שלי היה לי דיבור איתו בלב. כל מה שאני עושה, גם עם החיבור לישראל וגם עם החיבור שלי עם יהדות בכלל, קצת בונה לי איזה שהוא יחס איתו.
ציפי גון גרוס : בן כמה היית כשאבא נפטר?
בן בוקסר : אני הייתי רק ארבע. בן ארבע שהוא נפטר.
ציפי גון גרוס : ומה אתה מתכוון לעשות בישראל?
בן בוקסר : בחודשים הקרובים אני אגור בקיבוץ שדה אליהו עם קבוצה של עולים חדשים שהם מתכוונים להתגייס לצה"ל כחלק מתוכנית של תנועת הצופים שנקראת גרעין צבר. אחרי זה אני מתכוון איכשהו להיות פעיל במשהו שקשור למה שנקרא קיימות סביבתית.
ציפי גון גרוס : זה הכובע שלך הירוק, האקולוגי.
בן בוקסר : כן.
ציפי גון גרוס : איפה תהיה עוד חמש שנים?
בן בוקסר : חמש שנים אני רואה את עצמי בעזרת השם עם אישה ואולי ילד קטן, גרים איפה שהוא בארץ באיזור של גבעות, קמים בבוקר ומטיילים קצת על הגבעה.
ציפי גון גרוס : מה הכי מפחיד אותך בעלייה לישראל, בן בוקסר?
בן בוקסר : לקחתי יותר ברצינות את כל הקונפליקטים שנמצאים פה, במיוחד המצב הקיומי של מלחמה והקונפליקט היהודי ערבי. אני חושב שזה יהיה די אתגר לחיות את החיים בלי להתחמק מהעניין הזה, ואי אפשר להתחמק ממנו.
ציפי גון גרוס : מה אתה קורא?
בן בוקסר : אני עכשיו באמצע כמה ספרים. כרגע אני כמעט סיימתי ספר שנקרא "מן המדבר והלבנון", שכתב מישהו בשם עשהאל לובוצקי שהוא היה מפקד בגולני במלחמת לבנון השניה, כתב את הספר על החוויה שלו במלחמה ועל החוויה של הפציעה והשיקום מהפציעה. היה לי די מעניין לקרוא את זה, במיוחד לקרוא את זה ברקע זה שאני הולך לשרת בצבא עכשיו.
ציפי גון גרוס : בהצלחה, מברוק גדול גדול גדול על העלייה שלך לארץ ותשמור על עצמך.
בן בוקסר : תודה רבה.
|
