ניב רסקין: בשעה זו עושה דרכו לישראל טיסת אל-על 3022 שמובילה עשרות רווקים ורווקות יהודים מארה''ב וקנדה, בדרכם לעליה לארץ. הטיסה ביוזמת ארגון ''נפש בנפש'' מביאה לארץ 70 צעירים שבאים לישראל על-מנת לפתוח דף חדש בחיים שלהם וגם למצוא אהבה, כך הם מגדירים את זה. אנחנו רוצים לדבר עם ג''רמי נועם מקובר, הוא בן 23 מפלורידה, שנמצא בטיסה הזו. אבל תחילה רוצים להגיד שלום לקברניט טיסה אל-על 3022, מאיר מוסט, שלום, בוקר טוב.
מאיר מוסט: שלום, בוקר טוב. יחד איתי נמצא קצין ראשון אלדד מעיין ומאחורה ישנים כרגע קברניט .. ויוסי..
ניב רסקין: אז שלום-שלום לכל הצוות, איפה אני תופס אותך ובאיזה גובה?
מאיר מוסט: אנחנו בדרכנו לארץ מעל יוון, פחות או יותר. בגובה של 39 אלף רגל. כרגע מזג האויר נוח כאן, מזג האויר וג''רמי, אתה מוכן לדבר איתו?
ניב רסקין: או.קיי. אני רוצה להודות לך, מאיר מוסט. ושלום לנועם מקובר. מה שלומך?
נועם עברי: בוקר טוב לכם. אני משנה את השם שלי, אחרי שנוחת בארץ, לנועם עברי, בראשות משרד הפנים.
ניב רסקין: זאת-אומרת, שמך המקורי הוא ג''רמי מקובר. ואתה הופך להיות נועם.
נועם עברי: נועם עברי. גם שם משפחה רוצה לשנות.
ניב רסקין: למה בעצם?
נועם עברי: אני מרגיש, ג''רמי מקובר, זה השם משפחה ממוצא פולני, ולא מתייגים אותי כעולה, אלא כישראלי שגר בארץ ההסטורי הטבעי שלי.
ניב רסקין:נועם, בגדול, אני מבין, שאתה בא לארץ גם למצוא אהבה!
נועם עברי: כן. אני מקוה להתחתן ולהיפגש עם בחורה ישראלית ויש להם המון אופי וגם יופי. הייתי בישראל יותר משמונה פעמים. אז היום, כן, אני בשמחה, אני מחפש. אני רוצה גם חיים שלמים ולהוליד ילדים, לגדל אותם בארץ, לגור כאן כל חיי בעזרת ה''.
ניב רסקין: נועם, מה זה אומר אופי של בחורות ישראליות? איזה מין אופי מיוחד יש להן?
נועם עברי: אני מאמין שהן יותר מבוגרות, כאילו קשה לי לתאר כל-כך בעברית, אבל אני מנסה. יש להן.. הן יותר מבוגרות במה שראיתי באמריקה, כי הן חיו בחברה שהן לא יודעות אם חברים שלהם יחזרו מהצבא. קשה להסביר כ''כ, אבל אני מרגיש שהקשר אמיתי. הן לא רדודות, מה שראיתי באמריקה. כי אני גם גדלתי במיאמי - כמה ק''מ צפונה ממיאמי - והרבה אנשים, גברים וגם נשים, איכפת להם רק את הגוף ורק את החדר כושר, זה משהו רדוד. ובכלל, אני רואה אהבה וחברות יותר אמיתית מהפעמים שביקרתי.
ניב רסקין: אהבתי את הגישה שלך. אתה יודע שבארץ.. אתה יודע, זה קיבוץ גלויות. יש איזשהו טיפוס מיוחד, אופי מסוים, עדה מסוימת של אישה שאיתה היית רוצה להתחתן?
נועם עברי: שרית חדד, אני חושב ש.. למרות שהיא אולי אישה הכי.. הזמרת הכי עשירה בישראל, היא עדיין צנועה ויש לה פנים יפות מאד, וחיוך מעולה, אז אני אוהב אותך, שרית.
ניב רסקין: שרית חדד, שמע, אני מבטיח לנסות להעביר לה את זה, שיש לה מעריץ שמגיע לארץ בשבילה. איזה שיר אתה הכי אוהב בשבילה?
נועם עברי: אני חושבת מהאלבום החדש שלה, גם ראיתי הופעה שלה במיאמי, כשאני גדלתי במיאמי, והיה לה קול של מלאך. ממה שראיתי .היא רוקדת יפה, שרה יפה. ואהבתי לגמרי את השפה שלה.
ניב רסקין: טוב, אני מבטיח לנסות לשדך לך את שרית חדד, אני לא מתחייב, אבל אני מבטיח לנסות. בכל מקרה, ספר לנו, נועם, מה עשית לפני ההחלטה שלך לעלות לישראל?
נועם עברי: אני הלכתי לאוניברסיטה בשם ג''ורג'' וושינגטון, שנמצאת בוושינגטון די-סי הבירה של ארה''ב, למדתי יחסים בינ''ל, סיימתי את התואר שנת 2008. ואחר-כך למדתי ערבית מתקדמת במכון פרטי בירדן, כי אני מתעניין במזרח התיכון, לימודי מזה''ת, אני מקוה שאצטרך ללכת לצבא, אולי לשרת במודיעין, אם אפשר. כי אני עכשיו מדבר ערבית ספרותית שוטפת ומבין את השפה הפלסטינאית קצת. ואחרי שחזרתי מירדן, בחורף 2008, התקבלתי לעבודה בארה''ב, חשבתי שאני רוצה לעבוד כמה שנים ואחר-כך מחליט על עליה, אבל לא מצאתי המון תפקידים פתוחים, אפשר לומר, לא מצאתי עבודה. החלטתי שמגיע הזמן לעלות בשבילי, ולהציע את הכישורים ויותר מוקדם..
ניב רסקין: מה אמרו ההורים על ההחלטה שלך לעלות לישראל?
נועם עברי: ההורים תומכים לי במאה אחוז. הם יהודים מסורתיים, הם גידלו אותי לאהבה של ישראל, הם לקחו אותי אחרי הבר-מצוה שלי בקיץ 1999 לישראל לאיזה שבועיים. הם תומכים בו ושמחים ואולי האחים והאחות שלי מחליטים אחרי כמה שנים לעלות, כי אני הבכור.. אולי הם אומרים גם ועולים גם לארץ.
מאיר מוסט: הייתי רוצה לסיים פחות או יותר את הראיון, כי אנחנו נאלצים להתארגן לנחיתה, אני רוצה לאחל לנועם ולכל הנוסעים שאנחנו מביאים לארץ, איחולי קליטה נעימה בארץ, ונחיתה קלה ורכה בכל המובנים. ואנחנו נאלצים לסיים את הראיון בשלב הזה. להגיד תודה לנועם וגם לכם.
ניב רסקין: חברים בטיסה 3022. אני רוצה להודות לכם.
נועם: תודה על ההזדמנות להתראיין איתכם. עדיין צריך להשתפר.
ניב רסקין: לא, אתה בסדר גמור. תודה רבה לכם ושתהיה לכם טיסה נעימה ונחיתה קלה.
מאיר מוסט: תודה רבה לכם גם על הראיון ואנחנו מקוים ששמעתם את מה שאמרתי.
ניב רסקין: להתראות.